הנגיף שהזיז את העסק שלי
פסח תש"פ, שנת 2020, ואני יושבת לכתוב.
ספונה בביתי עם אלון והילדים, אין יוצא ואין בא. טוב שיש כלבה לטייל איתה, כזאת שמכריחה אותנו להתאוורר במרחק המותר.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבלילה הזה הגעגוע – מורגש, המחסור – ניכר, והשגרה – רחוקה שנות אור.
חודש עבר מאז חיינו השתנו. כמעט חודש עבר מאז נתבקשנו להיכנס לבתים ולצאת רק במידת הצורך, עם שורת הגבלות שהלכו והחריפו ככל שהזמן עבר, בהידרדרות מהירה.
לפני חודש בדיוק, ב 8/3/20 חל יום האישה הבינלאומי, יום המהווה נקודת שיא שנתית בעסק שלי, וככל שהעסק צמח, מספר האירועים בחודש הזה גדל.
יום האישה מתבטא בחודש שלם, "חודש האישה", ולמרות שמבחינתי כל יום הוא יום האישה, הביקוש לסדנאות התכשיטים בחודש הזה ניכר.
ה 8/3, יום ראשון, היה יום חגיגי כפול: בבוקר ארגנתי את הילדים עם תחפושות לבית הספר ולגן, ומיד אחר כך סיימתי להתארגן לאירועי היום.
לא בכל יום פורים ויום האישה נופלים על אותו יום, לכן החלטתי להוסיף אקססורי פורימי במיוחד באותו היום, בצבע ורוד כמובן.
השמונה במרץ סימל את החודש המתוכנן;
הוא נפתח בסדנת תכשיטים ליום האישה במפעל חברת "פעלטון" (כן, אלה שיוצרים את מתקני הג'ימבורי לילדים), שגיליתי כי הוא נמצא באזור התעשייה בעיר מגוריי.
15 עובדות המפעל זכו לבילוי מפנק שכלל ארוחת בוקר משובחת וסדנה להכנת שרשרת. לא משנה הגיל, לא משנה המוצא או השפה ולא משנה סגנון הלבוש: כל אחת מצאה את מבוקשה בסדנה.
אחרי כשעתיים יצאתי משם עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן, יודעת כי השארתי עונג ויצירתיות אצל הנשים שחזרו ליום העבודה.
ארזתי מהר את המזוודות ושמתי פעמיי לפתח תקווה.
חברת ELMO על כמעט מאה העובדות שלה חיכתה לי לחגיגה. כן, זה היה רגע לפני שנאסרו התאספויות של 100 איש.
נשאלתי רבות איך אני מצליחה להעביר סדנה למאה נשים?
התשובה – עם נשים שאני סומכת עליהן.
בכל פעם שמגיעה אליי בקשה לסדנה המונית שכזו, אני קודם כל בטוחה שיהיה מצוין. אחר כך – אני אוספת סביבי בעלות ניסיון בתכשיטנות: נשים שלמדו אצלי בקורס "חורזות עתיד" והקימו עסק בתכשיטנות, קולגות שאני מעריכה ובעלות ניסיון בתחום.
סדנה למאה משתתפות מצריכה תכנון מדוקדק, המון הכנה מראש וכמויות עצומות של ציוד: חרוזים, כלי עבודה, פליירים ועוד.
בסדנאות שכאלה האנרגיות בשמיים, ואני נישאת על ענני האדרנלין והפידבקים המדהימים למשך ימים רבים. אם אסכם במילותיה של נטע, אחראית משאבי האנוש בחברה: "נשות אלמו ידברו על היום הזה עוד המון זמן".
אחרי האנרגיות המעולות של יום האישה, התחילו הביטולים.
כגודל ההצלחה – גודל האכזבה. סדנאות בוטלו כמו מגדל קלפים המתמוטט בשנייה.
חודש השיא הפך בן רגע לחודש השפל, והאכזבה – קשה.
אם לא הייתי אופטימית מטבעי, אני בטוחה שהייתי שוקעת בדיכאון עמוק. לא חשבתי שהמציאות תסגור עלינו, אבל זה קרה. תוך ימים ספורים קיבלתי ביטולים בשווי אלפי שקלים, ונאלצתי לדחות את קורסי התכשיטנות המתוכננים עד יעבור זעם. גם היום, חודש אחרי, לא ברור מתי נחזור לשגרה.
אחרי כמה ימים התחלתי להתעשת. הבנתי שאני צריכה לחשוב יצירתי, ומהר. זה הזמן להוציא לאור חלומות מהמגירה.
תוך שבוע מאותו יום גורלי הוצאתי לאור 3 ערכות יצירה חדשות לעיצוב תכשיטים:
מכיוון שמהר מאוד מסגרות החינוך נסגרו, קודם כל יצרתי ערכה לעיצוב תכשיטים עם הילדים, "חורזים בבית". מאז שהתחלתי להעביר סדנאות תכשיטים לאימהות ולבנות רציתי לפתח אותה, אבל זה לא קרה. עד הקורונה.
עיקר העשייה שלי ביומיום הוא סדנאות לנשים, ולכן מיד החלטתי: ערכת היצירה לעיצוב שרשראות צריכה להשתדרג! ערכת היצירה "חורזת בעצמי" הפכה לערכת לעיצוב שרשראות עם נוכחות, ואליה הצטרפו שתי ערכות חדשות: ערכת תכשיטי כוכבת רוק וערכה לעיצוב עגילים.
רגע, מה שווה ערכת יצירה בלי הדרכה?
אחרי שהבנתי שהזום כאן כדי להישאר, אמרתי לעצמי "על החיים ועל המוות" והחלטתי להעביר הדרכות בתכשיטנות דרך זום. האמת? הופתעתי מכמה שזה מוצלח. לא הייתי בטוחה שאצליח להעביר מיומנויות מוטוריות דרך המסך, אבל זה עובד – ובגדול.
אז נכון, התקופה הזאת ממש לא מבורכת. לא ביקשתי עצירה בחיי, לא סגירה של מוסדות הלימוד, לא גזירות ולא הגבלות פיזיות.
אם יש דבר אחד שלמדתי מאז שהפכתי לעצמאית במשרה מלאה, זאת העובדה שאני יכולה לסמוך רק על עצמי.
זה האתגר, אבל זה גם היופי.
אין לי את הפריבילגיה לחכות שמישהו יעניק לי משלו, ורק אני אחראית לפרנסתי. כן, כרגע מסתמן שהמדינה לא ממש עוזרת, למרות שהיא שותפה נאמנה להכנסות שלי מדי חודש.
למרות הכול, הצלחתי לשמור על אופטימיות בחודש שחלף.
אם יש מסר אחד שארצה להעביר בפוסט הזה לכל מי שקוראת, הוא זה:
אל תחכי שדברים יקרו לך, היי את הגורם לשינוי.
לא טוב לך? תזוזי. את רוצה משהו? תעשי. לא בפזיזות, אלא בחוכמה. הצעדים שתצעדי הם שיובילו אותך למסלול חייך. ואז תלמדי – שחייך בידייך, ושהשמיים הם הגבול.
מאחלת לנו ימים של מציאות שפויה במהרה, מפגשים משמחים ושמחת הדברים הקטנים,
נועה
בואי לקבל השראה ולהתעדכן בקבוצת הפייסבוק של סדנת התכשיטים
